פסטיבל זה עשיר בהצגות מגוונות - של תאטרון בובות, תאטרון חזותי ותאטרון פיזי והוא נערך מידי שנה במתחם התאטרון של העיר, באולם התאטרון הגדול ובכיכר העיר ואתריה המרכזיים.
ארזנו את פלורה והתפאורה ויצאנו לדרך כאשר לפנינו 9 שעות של טיסה ונסיעות עד לעיר. עברנו בשדה התעופה של רומא והתוודענו לסוג של "שביתה איטלקית" (עשרות אנשים שצריכים לעבור בין טיסות נאלצו לחכות בתורים אדירים כדי להיבדק שוב עם הדרכונים ותיקי היד שלהם, כאשר האיטלקים מעדיפים להעביר את הזמן בביטול או בכלל לא לפתוח עמדות בדיקה).
כאשר סוף סוף הגענו לשדה התעופה של ורשה חיכתה לנו אנה היקרה שליוותה אותנו בכל ימי הפסטיבל בהתנדבות (!) ולקחה אותנו לפגוש את מנהל הפסטיבל ולראות את האולם בו נופיע.
קבלת הפנים של מנהל הפסטיבל הייתה מאוד מכובדת וחמה, הוא ביקש להכיר אותנו ואת פועלנו והעניק לכולנו תיק של הפסטיבל ובו תוכניה, חולצה ותג.
אירוע הפתיחה של הפסטיבל היה בכיכר העיר עם מופע ענק של שלוש במות ובהן התרחשויות שונות הקשורות לנושא "אימהות" , השיא היה התרוממות של קוסרטוקציית מתלה בגדים שעליה תלו חולצות רטובות - אשר התרוממו אלעל לגובה של כ-15 מטר.
ההצגה הנהדרת של "שלומיאל מגיע לוורשה" של קבוצת מריבור מסלובניה :
בהצגה שלושה שחקנים אשר מנגנים על כלי נגינה מוסיקה חיה על הבמה ומפעילים בובות מריונטה. התפאורה היא שידת מדפים בה האיזור המרכזי נתון להחלפת תפאורות והארון העליון הוא המקום של "חלומותיו" של שלימל.
ההצגה הוגשה במקצועיות וחינניות.
ההצגה הבאה בה צפינו שייכת לזוג יוצא מן הכלל בכישרוניותו- דמי ודמיטריוס מתאטרון מרלין אשר הציגו את המופע "clowns houses" למבוגרים - בה דמויות שונות מוצאות את מותן בעקבות יחסן לחיים ולסובבים אותן.
המסרים של ההצגה בועטים בבטן, מכווצים את כל כולך.
הבובות הן בובות שולחן עם מנגנונים מפוסלות למשעי עם תפאורה מינימליסטית העשויה כולה פיסול בנייר.
הזוג המוכשר והמקסים הזה הפכו להיות יקירינו וחברינו הקרובים במשך ימות הפסטיבל...
בינות להצגות ישבנו גם לשתות קצת מהבירה המקומית : בירה וומזה
הולכים לאולם התיאטרון לצפות בהצגה הבאה...
בתוך כותלי התיאטרון היו תפאורות של הצגות קודמות של התאטרון המקומי:
ואי אפשר בלי לנוח מידי פעם ולחזור לחדר המקושט בשטיח מקיר לקיר בו מוריה ואני לנו. . .
כדי לפצות על העיצוב הנפלא של החדר... היה נוף ממרפסת בית המלון:
נוף של רחובות העיר
באולם התיאטרון הקטן היו בובות מהצגות משנים קודמות שקישטו את המעברים בין החדרים:
אנה יקירתינו (המלווה שלנו בפסטיבל)
לכל פסטיבל טוב יש גם קפה טוב...
מחוץ לתיאטרון :
קלייסט - על פי המאמר הנודע של קלייסט אודות תאטרון בובות נוצרה הצגה לשלושה שחקנים
ומריונטות.
האנסמבל הגרמני היה משובח ומדוייק בהגשת ההצגה ובהפעלת הבובות.
עיצוב הבובות ובימוי - פרנק זונלה
לאחר ההצגה ניגשנו דמי ואני לראות את הבובות מקרוב..
סיפרנו לנו אודות חיי הכפר של פעם- כאשר כל ביתן מכיל מלאכה אחרת - נפחות, עשיית קמח וכל זאת לנופו של הנהר שמתחבר גם לנהר שעובר בעיר עצמה.
אמנות מגזרות הנייר נהוגה בין תושבי האיזור לעיטור הבתים והחדרים:
הבתים מורכבים מלוחות עץ שמונחים זה על גבי זה ומתחברים ממש כמו פאזל.
חדר ילדים:
טיול אישי רגלי לנהר:
וחזרה לעיר לצפות בהצגות...
צופים במופעי רחוב:
ההופעה של פלורה - יום שישי - 18:00
התארגנות:
מתוך המופע:
צילום: Leszek
בתום המופע מקבלות תעודת השתתפות ופרחים....
המוני מחיאות כפיים והתרגשות אדירה
After Party
בערב התאספו כל להקות התאטרון במרפסת של התאטרון המקומי וניגנו, שרו ורקדו לצלילי המוסיקה שניגנו החבר'ה מהונגריה שהביאו איתם כלים מבעוד מועד...
יום שבת היה היום האחרון של הפסטיבל. צפינו בו בהצגה הנהדרת של הקבוצה האיטלקית: "כבשה שחורה"- הצגה ללא מילים, עם חפצים - בובות משחק של חווה, בסיפור פשוט ויפה על קבלת האחר.
החלילן מהמלין - תאטרון מסלובניה: תפאורה יוצאת מן הכלל
מריונטות קטנות ויחודיות.
טיול רגלי בשבת בעיר:
Thumbelina- הצגת התאטרון המקומי של וומזה- בובות מריונטה
טקס נעילת הפסטיבל וחלוקת פרסים
זכינו בפרס על הפעלה משותפת הכי טובה !
זוכות בפרס נוסף על ההצגה המרגשת ביותר:
חוזרים הבייתה . . .
בדרך טועמים מעוגת שכבות מקומית
בנתב"ג פלורה בחנה את הפרס שקיבלנו...
