ספוג ספוג ספוג וגם קרטון

שבת בבוקר יום יפה, ריח אדיו של דבק המגע מתפשט באוויר ואט אט הבית נעשה אפוף בסירחון שרק צריך לברוח ממנו...
נשמע לכם מוכר? לא?! ובכן, ככה זה כשבונים בובת פה נפתח ממשטחי ספוג.

אז מה היה לנו השבוע? יום חמסין אחד, שבו הגעתי לבית הספר סחוטת זיעה ומזועזעת מהאנשים שאני פוגשת באוטובוס...(זה קורה בערך כל שבוע), יום אחד של חזרות על קטעים שבו גיליתי את כשרונה האדיר של ויאולה ימית (חברתי ללימודים) בהפעלת בובות (איפה הסתרת את זה כל הסמסטר???), יום אחד בו התוודעתי לכך שאם צריך להכין דגם של תיאטרון מוקטן- אז זה לא מה שחשבתי שזה- כלומר- בתיאטרון יש הרבה הרבה יותר טריקים של תפאורה וזה לא הדבר האמיתי... אז הדגם הראשון שלפניכם- הוא בהחלט טיוטה:
זאת קופסת קרטון שצבעתי בצבע אקריליק ואמורה להיות "סופר-קופסה" שנפתחת ונסגרת ויש בה 4 איזורי התרחשות, ובתוכה יש מפעיל שמפעיל בובה וגם בובות נוספות בתיאטרון הקטן הזה. הדגם נעשה בשיעור תפאורה (שמלמדת אלית ובר) ומיועד לעיבוד הסיפור שכתבתי "מופע האתונות של שמחה בביוף" לתיאטרון בובות.
נראה אם אתם מזהים... מהו המקום שיש שם בפנים?
זה משרד הפקיד וכאן האוטו שבו נוסעים שמחה והפקיד

האיזור הפנימי וההפתעה שבקופסה: כביש לאינסוף בו נתקעים שמחה והפקיד. צומת דרכים שתוביל כל אחד לפתרונו הוא.



עוד דבר שקרה השבוע הוא שרובי החליט שהוא מוכן לחשוף את עצמו בפניכם אז קבלו אותו במחיאות כפיים:
כפי שניתן להבין- רובי עשוי מספוג- פיסלתי אותו מגוש של ספוג (גזרתי במשך שעות על גבי שעות) בכמה חלקים וצבעתי בגיר. הבגדים נתפרו בעזרתה האדיבה של לילך חן (חברתי ושכנתי) והוא נעשה במסגרת שיעור אנטומיה שלימד ערן.

רובי הוא בובת פה נפתח והחתך בגב הגולגולת שלו מיועד להכנסת היד ולהפעלתו :).
הוא מגיע איתי לשיעורים האחרונים של תיאטרון בובות ככלי טיפולי ומברבר הרבה על החיים שלו ביער ועל רצונו למצוא בת זוג ולעבור לחיות מחוץ לעץ המשפחתי שלו בו גרים בני משפחתו במשך שנים רבות. בן כמה הוא נראה לכם? כל מי ששאלתי נתן לו מעל 300...

לבסוף, לקראת הסופ"ש המתקרב ובא- אראה את פינת העבודה המבולגנת שלי... כדי שאזכיר לעצמי שצריך לסדר אבל גם שלפעמים דווקא בבלאגן- מוצאים את הפתרונות הטובים ביותר!



לפני סיום- המלצה לספר ששבה את תשומת הלב שלי בחודש האחרון עד כדי קריאה באוטובוס (זה בדר"כ גורם לי בחילה אבל לא יכולתי להיתאפק מלהמשיך לקרוא...) : "קפקא על החוף" מאת הרוקי מורקמי.

בברכת סופ"ש מעולה וחג שבועות שמייח,
יפעת

אינטנסיבי

מה שלומכם?

אצלי מחד, עייפות מהעומס שצץ לקראת סוף השנה ומאידך התעוררות יצירתית ומקצועית שמגיעה לפעמים מבלי ששמתי לב (טפו טפו טפו).
הצגונת צלליות וסדנה להכנת בובות לפי סיפורה של לאה גולדברג "בארץ סין" רצה לה כבר מספר פעמים בדיאדה בנמל. בפעילות האחרונה בשבת היה מאוד מצחיק. פגשתי ילד שדיבר איתי תוך כדי ההצגה והתעלם לחלוטין מהיותי מפעילה. מזל שהיה שם הורה שלקח אותו החוצה. כאשר הכנו בובות אותו הילד (בן 5.5) סיפר לי שהוא משתתף בחוגים שונים אחה"צ ולא אוהב חיות. רק כרישים. והאמת שבעיקר גיבורי על. אז עשינו לו גיבור על סיני. בסוף הפעילות כשהילד הציג את הדמות שלו על מסך הצצליות ושאלתי אותו איך הוא קורא לדמות שלו, הוא ענה: "ישראל".


אני עובדת עכשיו על בובת פה נפתח (משטחי ספוג) בדמותו של "משהו אחר" לפי סיפורה של קתרין קייב וכמו כן על תפאורה לסיפור שכתבתי לפני שנתיים "מופע האתונות של שמחה בביוף". זה יכול להיות תרגיל טוב לחיים- לביים ולעבד סיפור להצגה וכמו כן לעצב לו תפאורה והאמת שזה די קשה כי צריך הצדקה לכל דבר שמופיע על הבמה. בנוסף לכך התחלנו לעבוד בשיעורים על מופעי סוף השנה ונראה לי שיהיה ערב מדהים. תרשמו לעצמכם- ה-1 ביולי.
סדנאות נוספות שאני יכולה לעניין אתכם בהן הן סדנאות הקיץ בבית הספר:
http://www.puppetcenter.co.il/content.php?id=376
הייתה לנו הרצאה של עלינא אשבל בתחילת השנה והיה מדהים. אני חושבת שסדנה שלה תהיה לעזר לא רק בתחום הטיפולי אלא גם בתחום החשיבה היצירתית בכלל. אז שווה לבוא.
כמו כן מתקיים הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ולסרטי בובות בבית הספר בקיץ:
http://www.puppetcenter.co.il/content.php?id=251
שווה מאוד לבקר.

דמות חדשה שקופצת לבקר בבלוג היא מוריס:
'מוריס' עובד איתי על קטע מחול קטן בשיעור של טכניקות קלאסיות ומודרניות של הפעלת בובות (עם אביטל דבורי) וחווה את דעתו על כל דבר. הוא צץ בעיקר בנסיעות הבייתה ואוהב להתלונן.

נראה לי שנשמע ממנו עוד בהמשך, בנתיים סופ"ש נעים!
יפעת